שום כלום

הי לו עיני עכבר כחולות גדולות מדי לגופו הצנום, 

היו לו שפתיים דלות ושוממות שרזונו הקיצוני התווה בהם חרכי עצב עמוקים, 

היה לו אף שאף לנסות לנכס לו מחמאה של אף רומאי זה כמו לצרוב חמאה בסכין משוחדת נמס בידיים ונוטף בכל מקום מהקשר לצביעות. 

הוא היה מכוער. 

מכוער מעצב 

כמו עכבר מבוהל 

אבל המוזיקה שלו הייתה שמימית - 

זה לא פתר את הבעיה זה ריכך אותה בעיית המשקל. קניבליזם של צורה שמוציא מבני אדם צרחות מבהלות היסטריות ארורות ורמות. 

האדם טוב בהכרח, טוב נזה בהכרח וזו עוד צורה של פלא. כלא. מרד מחודש של צבעים