לפני חודשיים. 13 באוקטובר 2024 בשעה 11:21
להעביר קנאה רצופה ולחה
ותמונות מצרר בשחור לבן.
להיום הנושא הוא אמן שלא אנקוב בשמו,
שהיה כל כך נאמן וכפוי לעבודתו
שצילם את אשתו (השניה) במשך 13 שנים
ללא הפסקה
ובהתחלה היא דווקא דבקה ושיתפה פעולה
רקדה עבורו מראש הבניין בו צילם
עם מטריה שקופה , כרעה על ברכיה
אבל לאט עם השנים מתפתח חוסר
נוחות לא נעים וטורד בפניה ושפת גופה
כשהתגרשה ממנו היא סיפרה
כי מעולם לא העיף בה מבט משל עצמו
מחוץ לעדשה וכל הדימויים היו שלו
עצמו
ואפילו כשהפילה סירב להניח את המצלמה
והמשיך לצלם אותה בכאב הפנים ובעווית הרחם.
כשעזבה אותו שקע בדיכאון והחל לצלם עורבים.
רק עורבים ועצים עגומים וצללים של עורבים
בשמים שחורים לבנים .
ואני מקנאה במחויבות כזו לשיח פנימי, אנושי דווקא שלא יכול להציל ולהצליל ולו צליל אחד בלי מדיום "מטהר".