שום כלום

חלאה

העיינים רושמות
רשף שפתיים
העיינים נוגעות
ציות עפעפיים
העיינים סוגרות
והיד השקופה אוחזת בליבי המפרפר
מוחצת את פעימותיו המונות
את עצמן במסירות
אתה עוטף כל חלל לח בי
מבוקר עד ערב אשכים לתפילת
אשכבה על נפשי
לך הגשתי בשירה קפואה של צינת ליל
את גופתי המתה
חתוך והפשל את העור
משוך את קולי דרך חור טבורי
נקז את דמי במקלחת
שבור את עול צווארי
ואת עיני כמו ג'ולות גלגל לעפר
ועטוף בענבר משרף העצים .

רק זכור מה הבטחת
שירת רוממות העולם
את כותונת עורי
הרופפת - הבטחת ,
הבטחת לתלות על עץ אביונים
שגופי הנרקב בין שורשיו
יוצק חיספוס גזע כתליו

כמפרש כותונת העור תתנפח
תתנפנף כנס על חוטר
עיינים חדשות ימצמצו
אל הזריחה הסגולה
ידיים מלאות רוחות השמים
ינועו מכוח עצמן
ואז אפתח פי
ולשון רכה
תגנח אנחת אימה
עמוקה