שום כלום

בוא ונגן לי בקול מתוק מכסף משולח
בוא ונגן באצבעות זריזות
על חצי סולם , רבע קונצ'רטו
תמלמל הלצה סתומה

בוא ונגן לי
אתה שוחר רע
שום קוסמוס ואהבה
העט הנובע שרושם
הוא להט החרב המתהפכת
ושנינו יודעים מחירה של תשוקה

בוא ונגן לי
ותאמר שוב מבולבל
לרגע איבדתי את עצמי
ואז תעלה מהמים
כמו יצור ירקרק חמקמק
מלא אצות וטעם מר של מלח
דם ודגים
(כל הדגים משתינים במים , כל הדגים משתינים במים!)

מה עוד אפשר לשבור?
עם עיינים פרועות
חשבת שאולי המולדת שלי ,
סימן ההכר שאשאיר אחרי הוא
שובל של הרס בוהק?
כמו אורם של הכוכבים משתבר מהשמים
גם אני סך כל הצורות כולם-
סך כל הצבעים לאינסוף השחור.

המים מבעבעים בחנק סביבנו
אי אפשר ללכוד אותך בכלל
ואתה מביט בי בחצי חיוך יודע
ורומז לי שזה כבר לא יקרה אם לא קרה לעולם
אבל זה מספיק לי אתה מבין
אני דם וקצף על המים
כמו בת הים הקטנה -
סכינים בעקביה וקולה נדם

שנינו יודעים שעדיף לנופף בידיים
מלעוף כמו יונה
כי סופן שנורות באוויר עם רובה
והרבה שפתון אדום מרוח על השפתיים
שמחייכות חיוך של איבה כבושה.

יחי המוות.
יחי הכאב.
תחי אותה תשוקה סתומה אל הלא נודע.
בלי חרוזים
ורק בינינו -
מחץ את שדי בלי חרטה
לא יזרח עלינו המחר
לא תבוא לנו רגרסיה של נחת
חנוק אותי בטרם אדע עוד פרסה