שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

המחבוא שלי

אפוקליפסה. המחבוא שלי הוא גם הגילוי שלי.
ביוונית: ἀποκάλυψις, אפוקליפסיס. משמעותה "התגלות"
לפני 7 שנים. 21 באוגוסט 2017 בשעה 3:33

לכולם יש חומות. לכולן. החומה הכי חזקה היא נגד רגשות וזיכרון. אני מאמינה שכל הנשים בארץ שותפות לכך. עוד לא מצאתי מישהי שלא. הן פשוט לא מסתובבות עם שלט מעל הראש, ולפעמים גם יש להן חיים. יש מידות שונות של המשכיות. מישהו שלא האמין לי פעם, שאל את אמו - ואחרי שהיא התוודתה בפניו, הוא אמר שאני צודקת. אף אחת לא מעיזה להגיד לגבר את מה שהיא חושבת באמת. וישנה אווירה של חוסר רלוונטיות בנוגע לרצונות העצמיים שלך. ואם הסכמת, או יותר נכון לא התנגדת בצרחות שהדציבלים שלהם עולים על רעש של פצצת אטום, או לא ניסת להשתחרר באלימות עד זוב דם, ככל הנראה רצית זאת.

זה תמיד היה ותמיד יהיה. בהיעדר אלטרנטיבות, אם ניתן, זה ימשך לפרק זמן ארוך ככל הניתן. אפשר להתכחש ואפשר להכיר בכך. זה עושה שמות במבנה האישיותי ובמהות החיים. אבל, באותה נשימה כל אחת הרוויחה מזה משהו. תשומת לב מיוחדת, תחושה של 'הנבחרת', מתנות קטנות שתרמו להרגשה שיש מישהו שאוהב אותך, יחס מיוחד, חום ואהבה... מחריד ככל שיהיה, יש לזה גם רווח כלשהו. אז איך ניתן לומר מילה לרעה אם יצאה לך תועלת מעניין זה. כפוית טובה.

ועדיין, למרות הגיל הצעיר וחוסר המודעות, יש תחושה לא נוחה. מקורה לרוב במחשבה שעדיף למות לפני שזה יקרה שוב. וכשעניין זה מתגלה ומגיע לידיעת ההורים... בהתחלה הם אומרים שהילדה פנטזיונרית (מילה מעודנת לשקרנית) ושהיא מאוד שובבה (להפריע בשיעור מעיד על שובבות יתרה) וכל מילה שלהם מתפרשת לכמה פנים, בזמן שהמציאות היא חד משמעית. הם לא יודעים מה לעשות. במיוחד כשאת בת בכורה והם עדיין עסוקים באיזו תסרוקת ושמלה שלך תייצג אותם הכי טוב בחגים. תמיד יש איזשהו ייאוש ורצון לברוח מהבית. אני חושבת שכולן ברחו מתישהו. וכשמגיע הרגע שכל בעלי המקצועות מחליטים שעלייך לעבור לסביבה מוגנת, דווקא אז את לא רוצה לברוח ורוצה להשאר. עולם דפוק.

המקומות המוגנים האלה; כל הפנימיות האלו, של התקבצות נוער "בעייתי" בטווח גילאים היסטרי 12-18, כאשר לכל אחד סיבה שונה להיות שם. על כל אינספור ילדים מדריך אחד ויחיד. המקום מוגן, בוודאי, האנשים מחוצה לו לא יוכלו להתקרב או לפגוע. אך מה זה עוזר מול "הבעיתיים" שבפנים?! המקום מפוקח, כולם מאמינים בו, מקום יוקרתי אפילו. אז כנראה שמה שקורה בו צריך לקרות. היתכן שזו הנורמה? כן. 

ואת גדלה, מפתחת מיניות אמיתית ולא לכאורה, ומנסה לשמור אותה לעצמך. גומרת רק עם עצמך. כדי לא למשוך את ה"מָגִנִּים". בא לך להיות סקסית ומושכת. תמיד תלכי עם חוטיני. אבל כלפי חוץ מנסה להראות כמו כולם, לא למשוך משומת לב מיוחדת, לא להתבלט. הכל, רק להסתתר ממנו, ומאחרים. וגם זה לא תמיד מצליח. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י