החיים עצמם

כולם רואים אותך עם השמלה הקלאסית השחורה,

ורק אני יודע על הישבן האדום שחבוי בתוכה .

כולם רואים אותנו יושבים וצוחקים בארוחה,

ורק אני מרגיש עם האצבע שלי כמה את רטובה.

כולם מתפעלים מהמנה המרשימה, 

ורק אני מפנטז על המנה האחרונה. 

כולם מקנחים בגלידה בטעם מפתיע,

ואני מסתפק בטעם קלאסי כל עוד את היא הגביע.

כולם נפרדים בחיבוק ובנשיקה,

ואני מזכיר לך באוזן מה יקרה לך הלילה במיטה.

כולם חוזרים לביתם בשלווה,

ולנו יש כבונוס תשוקה בוערת ופרועה.