לפני 7 שנים. 14 בנובמבר 2017 בשעה 19:56
זיכרון, אחד המיניים הראשונים שלי.
זיכרון שנצרב לי עמוק ותקף אותי היום בהפתעה..
כשהייתי בת 13 חברה שלי נהרגה בתאונת דרכים.
באחד הימים או השבועות שאחרי, כשהאירוע עוד היה טרי בחבורה שלנו, ישבנו החברות עם כמה חברים.
אחד מהם ישב איתי על הספסל בגן משחקים ואמר לי באיזשהו שלב-
"תראי, היא מתה כל כך צעירה, לא הספיקה לעשות כלום... כולנו יכולים למות בכל רגע.. את בטוחה שאת רוצה למות בתולה? בואי נשכב כדי שתוכלי לחוות את זה... היא לא הספיקה"
לא מילה במילה, עברו כמה שנים, אבל זה המשפט, ככה הוא ניסה לשכנע אותי לשכב איתו כשהייתי בת 13.
טיפש.
לא היה לו מושג אז לאיזו שרלילה אני אהפוך כמה שנים אחכ.
הקרב בין הרגשנית לצינית עדיין מתחולל.. בינתיים אני קצת ככה קצת ככה.
