אזהרה: לא לבעלי קיבה רגישה
לאנשים יש נטייה מעצבנת להשתמש בעצמם כדוגמא כדי למדוד מה נחשב נורמלי ומה חריג. התכונות שלהם, הם משוכנעים, נמצאים בטווח הנורמה וכל מי שחורג מהם משמעותית הוא דפוק או סוטה.
נראה לי שכולנו נגועים בזה במידה כזו או אחרת. אבל האם לא מסקרן אתכם, חברי הכלוב, לפעמים לדעת איך אתם מצטיירים בעיני אחרים. לא מסקרן? מצוין. אנא הפסיקו לקרוא -> כאן.
מסקרן אתכם? תוכלו להיעזר בניסוי המחשבתי הבא: נקרופיליה היא נטייה מינית ידועה לשמצה. (אם יש נקרופילים בקהל עמכם הסליחה, לא מצאתי דוגמא טובה יותר). חישבו רגע ברצינות מה אתם חושבים על נקרופיל. (בהנחה כמובן שהגופה לא סובלת מהעסק ושאף אחד אחר לא ניזוק מהאקט).
יכול להיות שתגידו: אם הוא לא מפריע לאף אחד, אני בסדר עם זה. מצוין! אבל שקלו בדעתכם האם זה נראה בעיניכם התנהגות סבירה ו'נורמלית'. האם הייתם רוצים שהבת שלכם תהיה כזו. זה מעלה בכם צמרמורת נכון? אבל למה? אולי נראה לכם שהנקרופיל הלך רחוק מידי מהאנושיות. הוא סוטה באמת. הוא כבר לא מישהו שאתם יכולים להזדהות איתו ולהבין לליבו. לכן היותר תסכימו לסבול את קיומו אם הוא יוכיח לכם שהוא לא מזיק. לעולם לא תעודדו אותו ולא תעריכו תרבות 'נקרופילית'.
אז זהו, שישנם אנשים שעבורם ככה בדיוק אנחנו נראים. ככאלו שהלכו רחוק כל כך עם התשוקה המינית שלהם עד שאיבדו צלם אנוש. אולי אתם חושבים: כן, זה רק עניין של חינוך, הם פשוט לא נחשפו מספיק לתופעה. יופי! טענה מצוינת! אבל עכשיו תפעילו אותה גם על עצמכם ביחס לנקרופילים. אם הייתם נחשפים לתופעה הרבה היא הייתה נורמלית בעיניכם (ואולי הייתם נקרופילים בעצמכם.. מי יודע?)
למה זה טוב לדעת איך אנשים מסוימים רואים אותנו? אחד מהיתרונות, מלבד כמובן סיפוק הסקרנות שלנו, הוא שכך נדע להבין לליבם של אלו ששופטים אותנו לחובה. הרי גם אנחנו מתנהגים בדיוק כך לאנשים שהם לא נורמליים בעינינו.
