צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני 6 שנים. יום ראשון, 1 בספטמבר 2019 בשעה 21:20

היינו אצלה בערב בדירה, דיברנו על יוגה, היא הייתה עם גופיה ומכנסון קטנטן. 

סיפרתי לה שהייתי לא מזמן ברצף של כמה שיעורי יוגה, היא התלהבה וסיפרה שגם היא מתרגלת יוגה.

השעה הייתה לקראת חצות והחלטנו שזה זמן טוב למתוח קצת את השרירים.

היא אמרה שהתרגיל שהיא הכי אוהבת זה "אסאנה-משהו" אמרתי לה שתפסיק לזיין את השכל עם שמות פלצניים ותעשה את התרגיל, שנראה על מה מדובר.

היא נשכבה על הגב והניפה רגליים למעלה, שולחת את שתי ידיה לאחוז בגבהּ התחתון.

"נו, תגידי עמידת נר" סיפרתי לה שאני מכיר את זה מהמתיחות של הכדורגל שהייתי משחק בתור נער.

הסברתי לה שהיא לא עושה טוב, ונעמדתי כדי לישר לה את הרגליים.

אני אוחז ברגליים היפות שלה ואני קולט שהחצופה בלי תחתונים.

אני מיישר את הרגליים שלה לנר יציב וישר, תומך אותה בבטן ומורה לה לפתוח את הרגליים ולשמור על יציבות

אני מהדק את הפתיחה שלה ומותח לה את המפשׂעות.

זה נעים לה.

אני מתעלם מזה שהכוס שלה גלוי אל מול פניי,

רק נותן לה סטירה קטנה על הישבן הקטן שלה ומכריז שאני עייף ורוצה לישון תוך כדי לגימות אחרונות מכוס התה שהכינה לי

היא מסיימת את עמידת הנר שלה ומלווה אותי למיטה. 

נסעתי עד ירושלים כדי לבלות איתה ומחר אנחנו נוסעים בבוקר למעיין.

היא מציגה לי את המיטה שלה ומודיעה לי שהיא תישן בחדר הפנוי של השותפה שלה שלא נמצאת.

אני מסתיר את הרעב שלי לרגליים הלבנות והחלקות שלה, מודה לה יפה עם נשיקה על המצח ומסמן לה לצאת תוך כדי התראה שמחר אני יעיר אותה מוקדם.

היא מסרבת לצאת ומתישבת עליי, מנסה לנשק אותי ואני מתנגד.

"נו" היא אומרת. ומקבלת סתירה. לא חזקה. וחיוך.

היא שוב מנסה תוך כדי שליחה של היד שלה למכנסיי. 

אני עוצר אותה בנעימות עם נשיקה קטנה ומסביר לה שאני באמת עייף ולא מתאים היום.

היא מתוסכלת, ואני אוהב שמתחננים.

והיא מתחילה להתחנן אבל היא לא מתאמצת מספיק. היא מודיעה חגיגית שהיא נשארת לישון ואני כועס עלייה ומסביר לה שלא מתאים ושתעוף מהחדר (שלה).

היא נעצבת ומקבלת את הגזרה, היא מתקדמת לעבר הדלת ואני קורא לה לנשיקת לילה טוב כדי לעורר בה מעט תקווה.

היא מנשקת אותי בשקיקה. ואני מסמן לה שזהו ולצאת, אני עייף והולך לישון עכשיו.

היא יוצאת ואני יודע שהיא תחזור ממש בקרוב.

וכך קורה, היא נכנסת בשקט שאני לא אשמע אחרי כמעט 20 דקות שהצליחה להחזיק את עצמה.

אני עושה את עצמי כאילו לא ראיתי ולא שמעתי, והיא נכנסת אליי לסמיכה ומחבקת אותי מאחור.

צמאה לאהבה, לחום ולמגע.

אני מסתובב אלייה עם חיוך סלחני, ועוצר לה את הנשימה עם יד גדולה שחונקת צוואר קטן.

מההיכרות שלי איתה אני יודע שמרגע שאוזל לה האוויר הרטיבות ממהרת להגיע.

כמה שניות טובות ללא אוויר ואני משחרר את האחיזה ומנשק אותה והיא בולעת אותי יחד עם האוויר שאבד לה, והאש שבה מתחילה לבעור ולהניע את גופהּ הצנום.

הכנסתי לה שתי אצבעות כדי שוב לעורר בה תקווה, נתתי לה לטעום את המלוח חמוץ שלה, טעימה עמוקה כדי לשמוע את קולות החנק הממכרים.

הודעתי לה שעכשיו הולכים לישון, וזה העונש שלָה - להתמודד.

לקח לה חצי שעה בערך להירגע ואז היא חיבקה אותי חזק חזק כמו ילדה שמחבקת אבא, ילדה שמצאה בי מקום בטוח למרות כל הנסיבות.

 

- Sarvanga Asana אחת מתנוחות היוגה בעלות הערך הרב ביותר, מכונה לעיתים "מלכת האסאנות" -

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י