צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נבואת-לב

לפני 4 שנים. 26 במרץ 2020 בשעה 20:59

דיי לא נכון! אתה רציני?! איך אמרת קוראים לזה? קורונה? מה כמו הבירה? לא נכון, איזה קטע...

אנשים פוחדים לצאת מהבית?! אסור לצאת?!! מה זאת אומרת אסור? מי זה שאסר? מה.. הקניון סגור?! לא הבנתי..

איך זה הגיוני? מה אנשים לא עובדים? מה יהיה עם הכלכלה? זה לא הגיוני, כמה זמן זה כבר ככה? כמעט שבועיים?!

*

כן אבל זה הכל בהדרגה הם עושים, לאט לאט, כל יום מוסיפים איסורים והגבלות והחמרת הגבלות ומיניין החוליםםםםם מרקיע שחקים. זה עולה ועולה ומוכפל והוֹפּ מת לו עוד אדון בן 80, ועוד קשישה בת 90 הלכה לעולמה, ואיטליה?! מה קורה שם בלומברדיה לעזאזל?! איך זה שהם נופלים שם כמו זבובים כל הזקנים? והבית אבות בו משתוללת המגיפה, תהיה פה קטסטרופה אם לא תגיע סיירת הבדיקה, מה עם הבדיקוותתת?!? אני לא מבין למה לא בודקים את כולם, מה עם ערכות לבדיקה עצמית? כדי למנוע התקהלויות. ומה יקרה כשנגיע לשיא? מאיפה אז נשיג מכונות הנשמה? ונשמיות? הכי בטוח זה כרגע להישאר בבית, ולשטוף ידיים טוב טוב, עדיף כל כמה דקות. לא צריך לצאת, אין לך למה לצאת בכלל, הווירוס הזה משוטט ברחובות והאוויר כולו נגוע בחלקיקים לא ברורים... תישאר בבית עדיף! עדיף לך ועדיף לכולנו, אם אתה רוצה לשמור על האנושות, תשב בבית! אתה יכול למנוע אסון אם רק תשב בבית שבועיים. שבועיים? כן כן סך־הכל שבועיים, תהיה בבידוד, לא יקרה כלום, אף אחד לא ימות. תהיה קצת עם עצמך, עם הילדים, תעצור את המירוץ, זה בריא לגוף ולנשמה. זה עושה טוב מידי פעם לגלות את עצמך.

שבועיים? אתה מבטיח? אני לא נשאר בבית דקה יותר משבועיים אתה שומע! רגע שבועיים או שזה כבר חודש? מתי זה בכלל התחיל? מה יהיה אם זה הסוף שלנו? אולי כבר לא נוכל לחזור אחורה למה שהכרנו, אולי זה שבועיים שאין להם דרך חזרה. הרי הווירוס הזה שמטיל אימה על עולם שלם, אנחנו לא באמת יודעים עליו משהו. צריך מסיכה או לא? כמה זמן הוא דוגר? באיזה טמפרטורה הוא נכחד או נשרף? לא הבנתי, אז לשתות תה או לא?! הוא שורד על ברזל? על עצים? בים הוא שורד? מקווה מותר או אסור? ולים אפשר להיכנס או שיקנסו אותי? 

כלום אנחנו לא יודעים, כל אחד אומר משהו אחר ואני שואל איפה כל המומחים לעזאזל?! למה ההורים שלי רואים בחדשות רק חרטוטים ורכילויות, למה לחזור על אותם השורות דקות על גבי דקות, שעות על שעות ימים על לילות, שבתות על שבתות. 

שבועיים שאולי אין להם סוף, הרי איך חוזרים אחורה מכאן? איך נכריז על תבוסה של ווירוס שאנחנו לא באמת יודעים. איך נחזור לגעת אחד בשני? איך נרפא את הפרנויה הזאת שרוקמת עור וגידים, מתעצמת ומטָרֶפֶת את כל הכבשים. לפרנויה, לחרדה, יש חיסון לסוג כזה של מגפה?

*

האויב הוא בלתי נראה, נכון לעכשיו. אנחנו בדקנו במעבדות ו... עדיין הדברים לא מספיק בהירים, אבל ע"פ כל ההערכות וכל הציפיות עד שבועיים אנחנו נגלה מספיק פרטים כדי לדעת איך לפעול. וכולנו תקווה שבקרוב אפילו נצליח לפתח חיסון. כנראה הוא יהיה יקר, אבל זה יהיה שווה את זה. רק מחוסנים יוכלו לעבוד עם ציבור, רק מחוסנים יקבלו יציאות וזכויות. המחוסנים יזכו לגעת ולאהוב, אולי אפילו יקבלו תו מחוסן לרכב, יורשו לנהוג ויורשו לחנות. יורשו להסתובב נטולי מסכות. אולי יום אחד חלומו של כל אדם יהיה רק להיות מחוסן. 

והאויב, עלום הפנים, יצייר לנו מציאות חדשה, שלא כל כך מאירה פנים. מותר אהבה אבל מרחוק, בזום או בסקייפ, נעשה לכם אפילו מחיר מוזל על התשתית וְהַסַּפָּק. 

 

 

אני אוהב את החרחור של הגיטרה בשיר הזה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י