קריאה בחדר ההמתנה לגיהנום

המקום: על שפת המים

הזמן: לילה

אחרי שהרווינו אחד את השניה בקפה ובשיח ונרגענו בלחש הגלים היה אפשר לנדוד חופשי במחשבות. פירגנתי לה ואמרתי לה בחיוך "עמדת במילה שלך, ועוד בחריגה של שעתיים."

הסמיקה והשיבה "אפילו אם היית מבקש נורא יפה עדיין לא הייתי נותנת לך"

היא ראתה מבעד לעיניי שהמחשבות שלי רצות. 

"אתה חושב מה להגיד?" שאלה. "לא, רק חושב".

היא עודדה אותי ליהנות מהשתיקה ביחד, מתחת לשמי הלילה.

שיתפתי אותה במלא מחשבות מכאן משם אבל בשקט הנעים הזה היו מחשבות ששמרתי לעצמי(לעת עתה).