אני ואני ואני ואני ....

למה שליטה את שואלת?

הרדיו פתוח ברקע ואנחנו נוסעים, אירוע רודף אירוע.

אני לא מסוגל לחשוב יותר מדי, רעש לבן שמגיע משום מקום ומכל מקום פשוט משגע אותי.

תוהה אם יקראו לי למילואים בקרוב

אם נקבל אבנים בדרך

כן, גם קשה בעבודה 

ואת יודעת הילדים.

אני לא מוציא מילה מהפה אבל את כנראה רואה איך העיניים שלי מתערפלות כמו שאת יודעת שאני כשאני שקוע במחשבות.

את רואה אותי חושב ויכולה לנחש שאני מנסה לפנות מקום מכל עול העולם שיושב על הכתפיים שלי.

רק ככשאנחנו מגיעים לבית את חוזרת לדבר: חכה לי ערום בחדר, על הגב במיטה.

אני עושה מה שאת מבקשת, אומרת, מצווה.

כשאת מתיישבת לי על הפנים כל הרעש הלבן נפסק ויש רק שקט, שקט מבורך. תלקק, את אומרת.

אני מלקק והשקט מתחלף באנחות שלך.

בדיוק בגלל זה אני בדיוק חושב, בדיוק בגלל זה .. אבל את כבר יודעת את התשובה לפני שיוצאת מפי העסוק.