קמתי במצב רוח מהורהר
לפעמים אני קם והשדים דורשים את שלהם, נזכר בדברים שהיו, נזכר לפעמים בערגה ולפעמים אומר תודה שזה פשוט עבר ויכולתי להמשיך הלאה.
את לא איתי עכשיו, נסעת לחברה. אתמול היה יום טוב, הלכנו לשוק אכלנו קצת, קצת חיבוקים, קצת בירה קרה. ישבנו ברחוב יפו סופגים את השמש הירושלמית, מדברים.
טוב מטוב.
בא לך להזדיין? שאלת.
קצת הצטערתי שאכלתי ושתיתי אבל אין סיכוי שאגיד לא.
נסענו אלי, מחרוזת של מוזיקה של שנות התשעם בספוט, מפשיטים אחד את השני, נוגעים, צובטים, נושכים, חופנים ולשים.
נופלים על המיטה
אני רטובה? את שואלת בחיוך מתגרה
בהחלט, אני עונה כשאני מרגיש כבר את הרטיבות על הזין שלי, את קלות החדירה, את הפמפום הארוך, קצוב, נקטע ומתחדש. העיניים שלך מתערפלות והראש נזרק לאחור, מין חיוך מדהים כזה ששמור לרגע הזה.
את כל כל רכה ומתמסרת, כל כך מאבדת את זה, כל כך גונחת וצועקת.
עוד מעט את תתפרקי ואני אחבק אותך ואשמור עלייך עטופה ואז נתחיל מחדש ושוב, עד שתחייכי ותאמרי: זהו לעכשיו.
עכשיו השדים שלי רחוקים יותר, תודה לך ועלייך.
