מאז שהמציאו את הרשתות החברתיות נכנסתי אליהן.
גם לפה, בימים שהיה לי טוב וביתר שאת בימים שהיה לי רע. הייתי נכנס לצ'אט לא בשביל זיון או סשן למרות שאחרי שהתגרשתי גם דברים כאלה קרו.
הייתי פשוט נכנס כדי לא להיות לבד, כדי לדבר, הייתי חייב אבל שבן השיח שלי יעבור מבחן טיורינג, כלומר שתהיה לו אינטליגנציה מסויימת.
הייתי נכנס לצאט ומתחיל שיחה, לאט לאט נהיו הקבועים. היו אנשים שסתם היה נחמד והיו אנשים שהרגשתי שיש מצב שאני יכול לעזור ולו במעט, בעצה, במילה טובה. בסוף זה נהיה ממש תחביב, פטיש אפילו. חודשים של שיחות שלרוב לא היו קשורות בקינק אלא פשוט ברגש. גם אני יצאתי נשכר, יש לא מעט חברים שגם נתנו חיבוק, דחיפה טוב, לפעמים גם ספנק וקיין בזין או מניעה אם היה לי מזל ... אהל אנחנו סוטים ( 😄 ) היום דיברתי עם חברה שנתנה כתף וחיבוק וירטואלי מספיק חזק כדי שאכתוב את זה. כז תודה לכל מי שעוזר פה ושם, מקווה שגם אני מועיל לפעמים
