במשך השנים היו לי כמה מערכות זוגיות.
כולן היו קינקיות במידה כזאת או אחרת.
אחת הייתה פתוחה לגמרי במידה כזאת שהיא ידעה שאני יוצא עכשיו למאנצ', לא רק זה, היא גם הייתה כותבת לי למאנצ' מה אני צריך לעשות.
לך תיגע בעצמך מתחת לשולחן בבית קפה כשאתה מוקף באנשים (קינקים ולא קינקים).
היחסים איתה התחילו בהתכתבויות סקס, קצת וידויים שלה, קצת שלי. הייתי מנסה לגרום לה לגמור עוד לפני שנפגשנו.
באחד הלילות סיפרתי לה על מניעה, כמובן שבאותו הלילה היא כתבה לי: הלילה אתה לא גומר 😅.
ברור שלא גמרתי.
לפניה הייתה מישהי שאני כבר לא רציתי בקשר, אבל היא המשיכה לכתוב, לפעמים זה הכעיס אותי ואם יצא לנו לשכב הייתי חותר להגיע לאנאלי ולפמפם ממש חזק. אולי קצת לשחרר את הכעס שלי.
אחרי שנפרדנו והתחלתי לצאת עם בת הזוג שעליה הפוסט (להלן המונעת) סיפרתי לה את זה. היא הסתכלה עלי ואמרה לי: אני מבין שעכשיו אני חייבת לזיין אותך בתחת. שאלתי: למה?! זה לא שאני רוצה, אני פשוט חייבת.
היא ענתה: אחוות נשים. תוריד את המכנסיים והתחתונים ובא תשכב פה על הבטן.
היה או לא היה?
