היי, סקסית.
(את הקטע הזה את מתבקשת לקרוא כשברקע מתנגן לו הקטע המוסיקלי של צ'ט בייקר: OLD DEVIL MOON)
אשתי בעבודה, בתי הקטנה עם חברות בבריכה , בני ימשיך לישון עד שתיים בצהרים, ואני לבד בחדרי הבית, בוער על אש קטנה.
חושב עליך. מסיר חולצה. צובט את פטמותיי בהנאה מזוכיסטית. עוד פעם יותר חזק. טעם הכאב, כטעם הוויסקי בחלל הפה בלגימה גדולה מדי. נושך ומדליק, כמו נגלה לעיני פתאום שדך, מתעגל וקורץ, כמו אחזו בי אצבעותייך ומשכו אותי בחוזקה אליך, בקריאה מתגרה החושפת את כוונותיך הבוטות, הגסות, רוויות המין.
מביט בחלקת הדשא מחלון חדר השינה. בצדדים אורבים השכנים מבעד לחרכי התריסים. האם אסתכן ואצא אל הדשא בעירום. האם אזנק אל המתח הקבוע בין ענפי העץ ואניף את עצמי בתנועה ספורטיבית מתגרה. האם אחולל ריקוד מטורף של קפיצות אפריקאיות ומיטב הפרשנות שלי לקפוארה, תוך שאשכיי מתנדנדים במרץ ושרירי הבטן מתקשחים בריבועים שאור השמש חומד אותם, וקרניו ממהרות לרקוד עליהן מחול פרטי משלהן?
עוד מעט אגע בעצמי חזק יותר. לא אוותר. אחשוב עליך ואדמיין איך אני עושה לך, איך את עושה לי. עוד מעט, ברכיי מפוסקות על המיטה, חזי מונף וידיי מתעסקות בעצמי, מזינות בניסיונן הסבלני את התמונה המתהווה בדמיוני. מתעסקות באש, נהנות לטפח אותה, נזהרות שהסרט שלתוכו הכנסתי את עצמי לא יעלה על גדותיו ויגלוש מוקדם מדי, לפני שרתח.
ריח מין. אני צריך אותו כל כך. ריח של פות מחלחל, מלוחלח, מזיע, מתגרה. ריח של בטנך המשוטחת המייחלת למגע, ריח של פטמותיך הרומזות בפתיינות זנותית לשיני לנשוך, למעוך, למולל, עד שפיך הענוג, שנוצר לנשיקות, ייפער באנקת אין-אונים, יפלוט גניחת כאב, והידיים ינסו להרחיק.
ניצב על ברכיי בפיסוק עז, הקורע את אחוריי, מבתר את עכוזי, חושף את פינותיו הנסתרות, הוורודות, לאצבעותיך המדומיינות, שאחת מהן תינעץ, משולחת רסן, נלהבת בעקבות הציפורן הארוכה לחדור אל החושך, אל המעמקים שבעלי החיים מזינים בהם את כל תאוותיהם.
הריח הזה, של מין, שאיילים ובאפלו'ס, שסוסות פרא ושאר יצורים ארוכי ירכיים ופעורי איבר דוהרים לעברו, חולפים בסערה על פני טונדרות קפואות, רק כדי להינעץ, או להיות ננעץ בתוך איברו של האחר הנבחר. כמוהם, כך גם אני. כך גם את.
רוכב עלייך על המיטה בחדר השינה. רוכב וסופג, מסתער ומתגונן. העיניים מזוגגות ואינן רואות כלל את כתלי החדר, את החלון הפעור אל הגינה, את חלונות השכנים המנצנצים מסוקרנים מעבר לבדי העצים התוחמים את החצר. הפראות הזאת שלך, כיצד שאת נלחמת בי, סוגרת ירכייך רק כדי שאפסק אותך בכוחי העדיף, כדי שתרגישי חסרת אונים ותיאלצי לקבל את המטען שיש לי בתוך האיבר החשוף שלך. וכשאסיים אוחז ברגלייך בחוזקה, אקשור אותם לשני גזעים שצמחו לפתע על המיטה בחדר השינה, אמתח אותך עד שכמעט אקרע אותך.
ואז, חזך מתנשף, זרועותייך קשורים אל גב המיטה בחבל עוקצני, פתוחה אל העולם, אזמין אותם. את זכרי האלפא שהם כולם ידידיי. בין אם הם גברים, סוסים או איילים. הם ממתינים שם, מעבר לדלת, אדומי איבר ונוטפי תשוקה. אצחק בקול גם כשהם ינעצו בך, כל אחד בתורו, או תוך שהם רבים עלייך בין רגלייך, את איבריהם הארוכים שייתחבו עמוק מעבר למה שאת יכולה לשאת.
אני עצמי אציב את ירכיי משני צידי צווארך ואקרב את הכלי המתנדנד שלי אל שפתייך הפעורות מחוסר אונים. ואת תשתנקי מאימה ומעונג, וקולך יתלעלע כשנוזל הזרע החם שאפלוט מכלי זיני יציף את פנייך ויגלוש אל תוך גרונך המשתנק.
נ.ב
טוב, זה לא קרה בינינו ממש כך, וטוב שכך.