לפני 4 שנים. 5 בדצמבר 2019 בשעה 13:54
אני מפחדת לחיות בלעדייך כי לא היה רגע בחיים שבו חשבתי שאצטרך.
אני לא מאמינה שנפרדנו לתמיד, אני מרגישה שבסוף הדרכים שלנו יצטלבו, אני יודעת שזה תהליך שאתה חייב לעבור עם עצמך ועל אף שהייתי נלחמת איתך, לצידך, בכל דבר שהיה עומד מנגד, אני מכבדת את ההרגשה הזו שלך שאתה צריך להיות לבד בתוך זה.
אני לא מאמינה שאנחנו לא הגורל אחד של השנייה, אני מוכנה לחכות, אבל כמה?
והאם מתישהו אצליח לקום מזה, או שכל חיי אשאר במצב הזה ורק אחכה לך?
אני רוצה להיות חזקה, כמו שאתה אוהב אותי, אבל אני מרגישה שנפלתי כל כך למטה שהדרך למעלה כרגע מטושטשת.
ואני כנראה צריכה להפסיק לדבר אלייך, אתה הרי כבר לא כאן.
