אני מנסה להבין, מה אני אמורה לעשות?
החיים שלי עומדים במקום כי אני חושבת רק עלייך, כי בכל בוקר מחדש אני מקווה שהיום יהיה היום שבו תחזור, אבל זה לא קורה כבר כמעט חודשיים (כמעט חודשיים בלעדייך, איך אפשר בכלל לעכל את זה?)
ועכשיו אני תוהה, איך אני אמורה להמשיך מכאן? כי אתה יודע, אהבה זה לא משהו שפשוט עובר.
בעבר, הייתי משתמשת בשיטת האוטובוס, כך קראתי לה, אהבה אחת הלכה, אהבה אחרת הגיעה במקומה. אבל אני לא אחליף אותך, אני לא רוצה לאהוב אף אחד מלבדך, גברים נראים לי כמו ילדים שאולי אשחק איתם, אבל הרי לעולם לא אוכל להשוות אותם אלייך.
הלוואי והיית עושה לי משהו רע, שהייתי יכולה לומר שבגלל זה אני כועסת, שונאת אותך ולא רוצה אותך יותר בחיים, אבל גם כשפגעת בי מאוד, עדיין היית מי שאתה וסלחתי והפסקתי לכעוס, אולי חבל, כי עכשיו אין לי סיבות להאחז בהן כדי לשנוא אותך ולהפסיק להרגיש ריקה מבפנים.
כמעט חודשיים עברו, אתה עדיין לא פה, אבל אני לא מבינה איך אתה לא נקרע בלעדיי. איך ייתכן שנשים חד פעמיות יכולות להחליף אותי? את כל מה שנתתי לך? בבקשה, רק תגיד לי מה עשיתי לא נכון כי אני משתגעת.
הלוואי והייתי יודעת אם אתה קורא אותי כאן, אם יש לך מושג שזו אני, הונוס שלך. האם אתה קורא וכואב מבפנים לראות כמה רע לי או שפשוט לא אכפת לך ממני כבר, כי אולי בעצם ההיא שלך צדקה, הייתי רק עוד הרפתקה בדרך, רק עוד פרק שסיימת לקרוא והבנת שאתה גבר של סיפור(ק)ים קצרים.
