זוטות

אך זה קרה, זה ברור לי...לא הייתי צריכה הרבה לעשות, למעשה הספיקה הנוכחות שלי. התוצאה:  7 יממות או  168 שעות או  10.080 דקות.... שבהן אני עומדת להיות  סגורה, ויצא שגם  לבד בבית...ואני לא מפחדת לחלות גם לא מהבידוד ואפילו לא מזה שהוא נכפה עלי...יש לי ספר מעולה ומלאנתאלפים שניות לחשוב אך אני רוצה שחיי יראו..וזה מצחיק שהתהייה שעברה בי..באופן סימבולי, או שלא, עסקה באך אני אמורה לפנות זבל...

ובכלל התכוונתי לכתוב על משהו אחר..

כשאני מבינה שאני בלי מים בווישרים, כבר כל הלכלוך מרוח היטב ובצורה אחידה על השימשה הקדמית, מה שהופך את כל האורות שמולי למריחות מרצדות. ישר עולה לי הדימוי היחידי שמתבקש כאן..'אוי זה כאילו אני בוכה'..אבל אז החשיבה הופכת פרקטית יותר...'אין מים בווישרים, כניראה שאין ברירה אלא למכור תאוטו, חבל דווקא היה אוטו נחמד...'

קיצר..מחפשת את המיכל של המים..

טוב, זה הרי ברור שהאלטרנטיבה הרבה פחות טובה, אני מזכירה לעצמי, תוך זה שאני מסננת את זה בקול בזמן צחצוח שיניים מסיבי , אני אוהבת לצחצח שיניים יש בזה משהו קצת..ראשוני כזה.. ולא, לא פשוט לי עם הגיל, וכל שנה זה אפילו יותר גרוע למרות שאני די סבבה אם אך שאני ניראת ובתכלס, הגיל זה עוד נתון, מספרי, שמצטרף לאחרים, כמו...

-סטטוס?

-סאבית?

-מקום מגורים?

-הומור, ציניות ?   

-אנאלית?    

-גיל..?

     טוב, שיהיה  גיל..

'שחררי, זה כבר לא שלך', היא אומרת לי ואני מקשיבה, ואחרי שגם הבפנוכו מצליח... כמו בקסם, זה חוזר אלי.

פפפף...

רק לא לצאת מפגרת, בעצם כבר יצאת ולא את לא יכולה לצאת שוב..האגו שלי מלגלג עלי, משדר לי אותות חזקים, מסביר לי בפשטות כיאה למפגרת שיצאתי. כי אך זה יכול להיות שמשבוע שמורכב מימים שמורכבים משעות שמורכבים משניות שמורכבים ממליון  ארועים ראויי התמודדות, מכל כך הרבה סיטואציות שבהן נדרשת התעלות, מ...כל כך הרבה דברים, לספר, לחלוק לדווח... לא נשאר כלום שכבר מעניין.

זאת לוגיקה פשוטה..תפנימי.

נננאאאא לא ניראה לי שאת לא האמת בישניית, סתם איזה בישניית תכתוב בכזו בוטות? ותגיד על עצמה שהיא זיון מעולה? רגע, את גם אוהבת אנאלי? גומרת מזה? ומה עם גרון עמוק? מה את גם בולעת? גמרו לך פעם על הפנים? ועל הבטן? ורימינג? מה עם רימינג? 

לאאא, לא את לא בישניית. סתם זאת הטעיה של הציבור. הרי למצוא בישנית אמיתית זה...קשה...זה ממש נדיר. ובכלל איזה בישניית תשים תמונות שלה בכרטיס? זה הציצי שלך? באמת? אולי תעלי גם של התחת? 

את בטח גם נשלטת בלאי...

#עיפה#

כן...זה היה יום ארוך, כזה שהתחיל לפני מליון שעות בערך וטרם הסתיים, בעצם חלקו כבר כן. והוא הכיל כל כך הרבה התמודדויות שטרם הסתיימו ובעצם חלקן כבר כן. ואני יושבת בסופו, מול נוף שכור שמחליף צבעים מאדום לשחור  מנסה לעקל דברים,  ולהקל התמודדויות.. ולא מצליחה למצוא את התשובה הנכונה, במדוייקת, מבין האינסוף תשובות שיש לי. והרעש, בולע הכל, לא מבדיל בין ההצלחות וההתעלות לבין הקושי. והגעגוע חזק והבדידות מציפה..והרעש..אוף הרעש.

 חידשתי את המנוי, שזה קצת כמו הצהרת כוונות.. שקטה כזו. לכל אורך השהות שלי כאן, אני יכולה לספור על חצי יד אחת את מספר הפעמים שהיה לי חודש מנוי ותמיד זה היה כהתרסה...כלפי עצמי. גם עכשיו..אני מתריסה. 

אני מחדשת וישר מתחרטת, זה הרי לא שאני אעלה תמונות יותר מידי, את מנת התשומי שלי אני בדהכ מקבלת דרך המילים, ולא שאני מזלזלת בתמונת תחת..ודווקא מחבבת את התחת שלי...

אז בשביל מה בכלל? השאלה הזו מהדהדת לי בראש...והתשובה,ברורה לי גם מבלי שאני אצמצם אותה למילים,

זאת מעין הצהרת כוונות...קצת כמו ללכת בלי ולהרגיש עם. כמו לומר משהו בלי להגיד אותו. ובעצם כל כך הרבה דברים יש לי לומר דברים שאני שותקת.