מידי פעם עולה בי המחשבה ואם אני בכלל לא...וזה לא שאני לא סגורה עם עצמי או לא יודעת מה עושה לי טוב, או לא ברורות לי התקשורת או מערכות היחסים שמועדפות עלי..וכן, אני מכירה את הקלישאה המפגרת שאומרת שלכל אחד הבדסמ שלו, כי כאילו בכלל צריך לומר כזה דבר...כי יש משהו בין בני אדם בכלל שהוא לא נכנס לקטגוריות 'השלו'. אבל לא יכולה להתעלם מזה שלא מספיק לחורים שלי להיות רק חורי הכוס והתחת והגרון ולנפש שלי לא מספיקות הזונה והילדה..ואולי אני סתם חושבת את עצמי, סתם זונה עלק מתוכחמת, עם אגו גדול מידי ומצבי רוח שעשויים להשתנות מהר מידי.
ואולי זה סתם תחילתה של חשיבה מעורפלת ולא הגיונית שהגיעה עם הטעם של הגויבות שיש לי בפה כמה ימים וכבר בכלל אביב, ותכף קיץ ואני כבר מחכה בקוצר רוח שהילדים של השכנים מלמעלה ישוחררו לחופשי או לפחות לאיזה קפסולה חצי שבועית, שתיתן לי שקט רבע יומי ואם אפשר אז שזה יהיה לפני שהם יוצאים לחופש גדול ושבכלל הגיע הזמן שהם יכנסו מתחת לאלונקה. ואני מאוד מקווה שזו לא תהיה האלנקה שתגיע בגלל הטעם של הגויבות...
והכי טעים זה גויבה אדומה..
