לפני 4 שנים. 24 באפריל 2020 בשעה 20:42
המלחמה הכי גדולה שלי עם עצמי היא מול האגו, וגם זה בדיכוטומיה לשייכות, רק שם בתוך המוגנות, בתוך הבועה כשהראש כמה לליטוף, והסדקים שבסביב הלב מתרחבים שוב והכוס נוטף רק מתוך הסטיט אופ מינד, הוא, האגו מתמוסס, מוסר כמו עוד מעטה שנושר אל תוך האינטימיות. עד אז משתדלת לעמוד איתן, לעמוד איתן...פחחחח, כן...זה לא תמיד מצליח לי.. ואני יודעת, אין ערובה לכלום, לפעמים לדברים יש אנרציה משלהם והתקופה הזו מתישה וורטואליות it's a bitch , ואני בטח לא טובה בלתחזק התחלות והאגו שישר אומר לי שאם אתה לא, אז לא..רק לא בכוח , רק שלא יעשו לי טובה...
כי אני, אני זקופה, אני עלק איתנה.ואני אהיה כזו גם עם עיניים מושפלות וכשהסומק יציף לי את הלחיים.