זוטות

רגעעעעע...אני צועקת לעצמי,על עצמי בתוך הראש, ואומנם זה נצעק בשקט, אבל אני מצליחה לשמוע היטב...תעצרי! אולי באמת הגיע הזמן להתחיל ללקט דברים אחרים, נקודות מבט אחרות, התנסויות..ללקט רגעים של שמחה פשוטה, להתחיל להלך קצת אחרת, אולי המסע הזה נועד להיות ככה... אולי זה באמת אומץ..ואני יודעת שזה לא הנרטיב הטבעי לי...אבל בעצם מה רע בקצת אהבה עצמית? 

אחרי הכל בטוח שיש מה... כי סהכ אני 'חמודה ואנושית'.