לפני 4 שנים. 1 ביוני 2020 בשעה 20:39
לא התכוונתי לכתוב היום, באמת שלא, וזה לא שאני לא מסתובבת עם המילים בבטן, או יותר נכון בראש ובקצות האצבעות וגם קצת בנשמה בואך סרעפת..אני כן, אבל לא רציתי לכתוב, רציתי שהמילים ישקעו ויעלמו. והן נגעו לי, לתחושות שלי, לתהיות שלי, העלבויות..שלי, האכזבות ולאדיוט מהכלוב שהעליב אותי בגלל הגיל...ולי ולי ולי ...
אבל אז בערך בשבע הערב נודע לי שאיש יקר ואהוב נהרג אתמול בתאונת דרכים..והידיעה הזאת השאירה אותי ריקה ועצובה ודומעת בגלל זוגתו ובגלל הילדים ובגלל החיוך שלו ובגלל שתמיד הוא היה שמח, או לפחות היה ניראה ככה.
ובגלל שפתאום כל 'השלי' קיבל פרופורציה אחרת...
:(