לפני 3 שנים. 4 בדצמבר 2020 בשעה 16:43
אני מנסה לשחזר מתי זה היה, פעם הראשונה שראיתי אותו, לא, לא שראיתי, שהכרתי אותו. זה היה ממש עכשיו לפני חיים שלמים. בדיוק התחיל החורף במקום שבו המזג האויר לא מזהה שישראל זו מדינה חמה. עמדנו בחוץ והמתנו, בדיוק התחיל גשם והוא גלגל סגריה וסיפר לי על גרמניה וחולון והקיבוץ. הערפל סביבנו היה סמיך כמו שהוא יודע להיות בעונה הזו באזור הזה. כל כך סמיך שלפעמים לא מצליחים לראות את היד שמושטת קדימה לקראתך. והיה קר, כל כך קר שהגוף כואב מרוב שקר ואני שונאת קור, ושונאת גשם וערפל וחורף. והוא אמר שסהכ יהיה סבבה ושהאנשים טובים ושאם אני אצטרך...שאני אגיד. זה היה לפני חיים שלמים, כאלה שכבר עזבתי. כאלה שלא באמת נשאר לי מהם עם מי לבכות, עליו ,הלילה.
rip
