מה בעצם אתה רוצה מחיים? רוצה בחיים? שזו אולי שהיא בדרגה מעט יותר נמוכה של 'מה אתה צריך?' שזה, אולי דרגה פחות מ'מה אתה חייב?' ולא, תשובה של 76 מליון, זאת לא התשובה הנכונה, גם אם זה מגיע כזוכה יחיד, ולמרות שזה בהחלט יכול להיות נחמד. גם תשובה של 'להיות מאושר' זאת לא תשובה טובה. כלומר היא מצויינת, אבל היא חסרת תוכן אמיתי. זאת תשובה אימפוטנתית, וחלילה מלהזכיר כאן אימפוטנציה, בייחוד כאן, למה לקלל?
השאלה הזו עלתה בי כתגובה למשהו שנאמר לי, בכלל בקונטקסט אחר, בזה שבו אני מרגישה הכי בטוח, מרגישה בו בשליטה. ופתחה אצלי שיח, פנימי, שמשאיר אותי קצת ללא מילים ברורות. החיפוש הדפוק הזה אחרי ה'עוד,' ו'האין' וה'יותר' הוא חיפוש חסר טעם, חיפוש מפגר ועקר, כזה שלא באמת מוביל, בעצם הוא כן, מוביל, לכלום. זה חיפוש שמרוקן, קצת כמו פחמימה ריקה, מענה רגעי, מיותר, מלווה בהלקאה עצמית, מעיין, מענה מזוייף. וברור לי שהתשובה שאני מחפשת, צריכה להיות משולבת, אופרטיבית ומלווה במליון פרפרים בבטן.
ואם הם אינם, כניראה שזו גם תשובה.