ניראה לי שבסופו של דבר כל קשר מגיע עם תאריך תפוגה, בילד אין, מהרגע שהוא פרץ לאויר העולם התהפך שעון החול.
וזה לא שבהכרח לתפוגה שלו יהיה האפקט שיש לקוטג' מחודש שעבר.
הוא גם יכול להתיישן כמו נגיד קברנה סובניון שיושן בחביות עץ אלון, והופק מהבציר המשובח שהיה בשנת 2000, זה שהחורף של אותה השנה יחד עם המינרלים שבאדמה יצרו טרואר מופלא של אדמה ופירות יער עם ניחוח טבק ושוקולד. ורק אז להחמיץ.
אלא אם הוא נשמר בטמפרטורה אידאלית של 24 מעלות ואחוז לחות באויר של 25%, ורק אז להחמיץ.
כן, מה שלא נעשה, התפוגה, מין הסתם תגיע, כי זה דרכו של עולם. גם אם ננסה לדחות את קיצה, היא תגיע, זה לא יעזור.
אבל בינתיים, בינתיים אני לא מצליחה לאמוד את כמות הנוזלים שהושפרצה ממני או לספור את הגמירות שהורשתי להן בימים האחרונים. או לכמת את האנרגיה שאני חווה בייחוד שהחיוך דבוק על פני, לא מש. עד, אני מקווה שלא, שיחמיץ.
