אנחנו קובעות לדרינק, לא קורה לי הרבה שאני עושה אובר בוקינג, אבל סוף סוף יוצא איתה ככה שאני מבטלת הכל ונשארת רק מולה, כי כמו שהגוזל אמר לי 'דם זה לא מים' והיא לגמרי אחות.
ואיתה אני יכולה להיות הכי אני, הכי אני של ליל סדר של פעם, של חופשות קיץ עם ג'ינס טופר וים, עם רוד סטיוארדט ופוסטרים של פול יאנג , שיזוף ושנדי, והכי אני של נישואים, משברים, גירושים.
הכי אני של צ'יסרים וודקה וג'וינטים ושל קשר שמותר לומר בו הכל כי לאחות אפשר לומר הכל, בייחוד ששלך נמצאת בכלל בקוסטה ריקה? והכל מתקבל באהבה ואין כלווום שהיא תגיד ואני לא אקבל ואין כלום שאני אגיד עם לחשוב קודם. ואני באמת באמת אוהבת אותה ואני מקשיבה ומבטיחה וכל כך כל כך מקווה לקיים, וכל כך מקווה שאצליח להגיע הביתה בחתיכה אחת כי כל הצ'יסרים עושים לי דווקא ועוד דווקא עכשיו וכל הדווקאים האלה פחות הולכים טוב עם אוטו ידני.
וזה כך כך קשוח שאפילו אין לי מושג אך לסיים את המחשבה שיש לי...
