מידי פעם, שיש לי סבלנות ונחה עלי הרוח אני מעיינת בפוסטים, ומדי פעם כשאני מעיינת, אחרי שנחה עלי הרוח אני גם נתקלת בפוסטים של אנשים ממורמרים, כל מיני אכלו לי ושתו לי, הבריזו, נצלו. וסהכ אני פחות מתחברת לזה. כי בואו לאף אחד מאיתנו לא זורחת השמש מהחור של התחת, טוב, אולי למעט מספר שולטות ושולטים כאן..אבל זה תכלס חלק מהסקס אפיל שלהם כי מי לא רוצה שולט שמסנוור בזמן רימינג. אבל, having said that אני מרגישה צורך קל לסייג את דברי ולחדד, דרך כך, את מהות השהייה ,שלי, כאן, הצורך ואולי גם המטרה.את הצורך לפגוש מי שמבין שקשר שליטה הוא בראש ובראשנה קשר זוגי, הינו מערכת יחסים, כזו שמתקיימים בה חברות, אהבה, תשוקה ומשיכה וכן גם הדדיות, לצד הקבלה האינסופית של הסטיות החינניות שכולנו ניחנו בהן. אחד, רק אחד, כזה שהרצון למצוא אצלו, רק אחת, עולה על הצורך לחפש. כזה שמבין שקשר, על מנת שהוא יבנה דורש גם השקעה וזו צריכה לשמח ולעורר כי אחרת מה בכלל הטעם. כזה שמבין שללא תקשורת וכנות אנחנו סתם נטחן מים. כזה שסגור על עצמו, שמבין שקשר זוגי יעשיר לו את החיים, ימלא אבל לא יסדר אותם. כזה שהשיחה איתו תזרום, תצחיק תעורר תחדש ובייחוד תגרום לשנינו לכמוהה להמשכה. כזה שכבר קצת סיים לשחק ומבין שכל המשחקים בכל בווריאציות אפשריות תמיד, גם בתוך קשר..והכל עניין של כימייה.כזה שבשיחה איתו הילדה שבי תצא גם כשאני אנסה שלא.
אין לראות בדברי ביקורת או שיפוטיות על אף אחד מכאן, סהכ מי אני שאשפוט, כי לי בניגוד למי שיהיה הדאדי שלי,לא זורחת השמש משום חור.
