לפני שנתיים. 9 ביולי 2022 בשעה 10:03
היא מספרת לי משהו, ואני פשוט לא מצליחה להפסיק לצחוק, אני אפילו לא מבינה למה זה כל כך מצחיק אותי, אבל זה מצחיק. והצחוק שלי מדביק אותה, וגם את מי שיושב בשולחן ליד שלא מפסיק לנעוץ מבטים.
אנחנו יושבת בפאב שאני עוד מכירה אותו בגלגול ממש של פעם, כשהוא היה צפוף ואינטמי עם עשן ותפוצ'יפס במילעל, ואני הייתי כל כך תמימה וכל כך בישניית אז. והיום?!
היא מזמינה ירקות צלויים, ואני מחזקת את השרדונה בוודקה ותוהה על הקומיבנציה שלא ממש טעימה לי בפה אבל עושה היטב את העבודה, ומחזקת את העובדה שאני לא מפסיקה לצחוק גם כשהיא ,מספרת לי על אנשים ששתינו מכירות ועל מקום ליד הים. וגם כשהמחשבה שלי נודדת למחוזות רעים על ים סוער ליד חוף שקט ולטעויות שאני מצליחה להודות בהן ביני לבין עצמי.
