האמת שאין לי שום תרוץ טוב לחוסר ריכוז שלי, היום. כלומר יש לי מלא תרוצים, אבל אחד שהוא טוב, ממש ממש טוב, פחות. ככה קמתי, אנרגיות ירודות, מחשבות מגעילות וריכוז תחת. וזאת לא הפרעה נוירולוגית, לא, רטלין לא יעזור כאן, גם לא אטנט או פוקלין. וזאת לא הפרעה התנהגותית, ככה שאפילו סתירה לא תשנה את המצב. ובמקום לעבוד אני מתחרה בג'וני מי יותר עייף ומביסה חתול מותש וכדרך כך מביסה גם את עצמי. וברור לי שעל כל רגע במצבי כרגע אני אשלם אחכ ועוד עם ריבית שלא תבייש אף חברה לגביית צ'קים, או לחליפין הלוואות דרך כרטיסי אשראי..קח עצה ממני, בחינם-בלי ריבית, אותו חרא רק חוקי. וכן, אני נאבקת ביתר אסוציאטיביות ,אובר מחשבות, וים כאבי לב שרק מרחיקים אותי מהכל ותוהה מי בעולם בכלל יכול להכיל, ומי ראוי ואם בכלל אני ראוייה? ואך בכלל אפשר לעבוד שכל מה שבא זה חיבוק, עוטף, חזק שמגדיר את גבולות הגוף ומרחיב את הורידים ואת זרימת הדם והלב. ומה עושים כשיש פתרון אבל לא מקבלים ניקוד על הדרך..