זוטות

קצת נעלמתי, האמת שגם לעצמי, יותר נכון לעצמי לא נעלמתי, לעצמי אני ניגלת. ההקפדה היומיומית על שיגרת מדיטציות עושה את שלה, וזה כבר הרבה יותר מגחמה רגעית. לרוב אני בטוב, ממש בטוב. משהו בטון המחשבה שלי השתנה והוא מקרין לטון הדיבור, וטון ההליכה, וטון ההתנהלות, זה מצחיק אותי שחבל שלא גם ל'טונים' אחרים אבל הויברציות לא עוצרות שם. ואני שקועה כולי במטרה שמסומנת לי עם נעץ, ביומן וגם קצת על הלב, שם היא בייחוד מפחידה ומרגשת ומעוררת סערה ושקט וגעגוע ולפעמים גם קצת קנאה ושם אני צריכה להזכיר לעצמי שיש דרך גדולה יותר, ויש סדר ושהכל מסתדר למען טובתי העליונה ביותר, אבל הויברציות האלה הן לא הולכות יד ביד עם אפרמציות, גם עם אלו החיוביות ביותר.

חרמנית למות..