לפני 6 שנים. 30 בנובמבר 2017 בשעה 13:33
לפעמים... היא מציצה החוצה, מבעד לסדקים שהולכים ונפערים, מבקשת לצאת מולך,להתגלות, להראות,
היא מבקשת, בלי מילים, להיות בפינה, עירומה, מעורטלת מסתירה כתם רטיבות שהולך ומתגבר וחיוך שקט שממלא מבפנים.
עם ראש מורכן ועינים כסויות, היא מקשיבה ברוב קשב, גורה שמחפשת את מקומה, להצטנף בו...