לפני 6 שנים. 4 בדצמבר 2017 בשעה 8:09
בוסר לגמרי בוסר...שום בשלות.
כל עמידה היא חדשה, בפני עצמה מנותקת מהאחרות, היא כמו 100% ו0% בוזמנית.
כמו מאורע שאינו תלוי בקודמים לו.
וכשהגוש ממלא, מציף, שואב... הוא שואב את הכל ולא משנה שום רציונליזציה, שום הגיון לא משחק כאן תפקיד, רק מים שממלאים לאט לאט את הגרון מציפים את הריאות חוסמים את המעבר.
ולא משנה שום מחשבה שמרטיטה, מגרה, מעוררת...הכל מתנקז למקום אחד...בוסר.
