לפני 6 שנים. 24 בדצמבר 2017 בשעה 8:13
ידעתי שזה יגיע,
אני אעמוד בלי להבין, בלי תובנות, בלי שום דבר מתוחכם לומר...
הדברים שיושמעו יחלחלו פנימה, ישקעו תוך שהם פוצעים את המעטה, יוצרים קרעים קטנים וצורבים.
אני אסתכל, אישיר מבט ואשתוק, אתן לכאב לגעת וכל נגיעה שלו תיצור שכבה נוספת.
וכל שכבה תחזק את הקודמות לה ועם כל שכבה...אקווה שתגיע גם ההבנה.
*מחפשת את התשובות שהיית נותן לי*
