לפני 6 שנים. 15 ביולי 2018 בשעה 22:42
נרדמת מאוחר מידי, מתעוררת הרבה לפני השעון, מסתובבת לצד השני ומנסה לחזור לחבר את החלומות שנפרמו. מנסה לאחוז בבדל זיכרון ללא הצלחה.
סבך של מחשבות שמציפות, לא נותנות מנוח, שונאת את הדיוק הזה, מי בכלל צריך את היכולת לתת שם לכל תחושה, להבין כל תהליך, מה כל כך טוב בישירות וכנות, בשביל מי זה טוב הפוסט מורטם הזה...
רוצה לתת להכל לזלוג החוצה בלי הבנה, בלי מחשבה, להשטף מבעד לעיניים הדומעות, מבעד לגמירה ונילית שחונקת אותי, לנקות הכל...
לפנות מקום ...