לפני 5 שנים. 17 באפריל 2019 בשעה 20:02
אני יושבת על הבר עם זו שמכירה חלקים ממני הכי טוב בתקופה האחרונה, משהו בין bff למשפחה. אני אחרי 3 צ'יסרים של סטולי , שליש וינשטפן והשליש הנוסף מולי...היא שואלת...אני מנסה להחזיק את הראש זקוף, למקד את הראיה ולענות בלי למלמל שאני לא פוחדת מהלבד..באמת באמת באמת שלא פוחדת ואני מאמינה בכל מילה שיוצאת לי מהפה גם כשהדיקציה לא משהו..אני עדיין מאמינה בזה.
מכיר בדידות ?
כזו שגם כשהיא צורבת מבפנים, ושממלאה כל חלל שנוצר אתה נוצר אותה לליבך. כזו שאתה מת להיפטר ממנה אבל יודע שרק דרך מסויימת באמת אפשרית?
כזו שיכולה להתפוגג..במעט..רק כשאתה מחובר למהות שלך, מחובר למקום שלך, מוצא אותו מרגיש בו בבית...כן בדיוק כזו.