לפני 4 שנים. 24 בנובמבר 2019 בשעה 19:03
"יאלה פ'סדר"...אני מסננת לעצמי בחצי קול תוך התכווצות של כל האברים הפנימיים לכדי כדור קטן שלוחץ בקביעות על שלפוחית השתן..ומקרין בכאב עז מתחת לצלעות בואך לכליות.
"כן... זה באמת פ'סדר.. דיי משחררת..." אני מגבירה את קולי, מאמינה שהפעם זה גם ישמע, יהדהד לי בבפנוכו יחזק את האחיזה הפנימית וישתרש.
תוך כדי אני משחררת את האויר הכלוא ומאפשרת לכלוב הצלעות לרדת מטה ומקווה שזה יקל על הכאב.
אחכ אני מבינה שזו לא ההתכווצות שהכאיבה לי, זה הלב שניסה לפרפר כשאני אוחזת אותו נעול, כפות, בכף היד..קצת כמו דג מחוץ למים.