לפני 4 שנים. 30 בנובמבר 2019 בשעה 21:56
הפוסט שלך כתוב יפה, אני נזכרת שספרת לי עליו, אז מזמן..ממש מזמן...מזמן כמו בחיים אחרים.
ושאלתי אותך, אז, חצי בצחוק ובהרבה פיגור חינני ... אם אתה אוסף נושאים לאחר כך... או משהו אחר בסגנון, אני יודעת לפעמים היו לי דברים מפגרים לומר.
וזה בכלל לא קשור אלי, כלום מזה לא קשור אלי. ובכל זאת זה נוגע..ומעלה תהיות על עוצמות ומוריד תהיות על הדדיות...וזה מרגיש כמו עוד חוט שנפרם, נקודת השקה שבוזבזה, ותכף כבר לא ישארו יותר חוטים שיחזיקו כלום, כלום.
ואני בכלל לא יודעת לומר אם זה טוב או רע אני רק יודעת שזה מרגיש חרא.
טביעת אצבע על הלב.