היי את!! כן,כן את !
את ידעת כמה זה חשוב לי. ידעת כמה אני רוצה לראות אותך וכמה חיכיתי שכבר יגיע היום. את ידעת שזה כל מה שאני חושב עליו, ידעת.. ולא באת.
יודעת מה? את צודקת... זה לא משנה כמה הבטחת לי או כמה היה לי חשוב וזה לא משנה שעכשיו אני מרגיש כמו אידיוט גמור ששיחקו בו.
מה שכן משנה זו את, על זה כנראה יש בינינו הסכמה.
לא באת כי לא היה לך כוח... או חשק... כדי לחזק את הטיעונים שלך הוספת גם שאין לך כסף לנסיעה.
נו,באמת..... 30 שקל...
"אני אגיע רק אם מישהו במקרה נוסע לכיוון, כי אין לי כוח לתפוס אוטובוס\מונית וגם אין לי כסף לנסיעה."
וכמובן שבסוף לא באת. דווקא כשהייתי צריך אותך יותר מכל, ביום הנוראי שעבר עלי החלטת לא לבוא.
ויכולת לבוא.....
בנוסף לכל אלה, הרגשת רע עם העובדה שאני מאבד את דעתי (אני מתכוון לשביתה הקטנה שלי) ונדמה היה שאני קר לכל העולם. גם לך היה קשה להגיע אלי. בצעד תמוה הפגנת כלפיי כעס, לא בצדק לדעתי – כי גם לי מותר לפעמים לצאת משיווי המשקל, ונזהרתי מאוד שלא להוציא את זה על מי שלא מגיע לו.
הייתכן שלא באת כי נפגעת? כי לא הצלחת לגעת להרגיע להבין?
היה יכול להיות נחמד לעשות סקר קטן פה בבלוג ולבדוק בתגובות של האנשים אם יש מישהו שחושב שתירוצים כאלה מתאימים למי שמדברת במילים יפות וגדולות על כמה שאני חשוב לה, כמה שהיא מתגעגעת וכמה שהיא רוצה....
בשורה התחתונה, מילים זה יפה אבל מעשים זה מה שחשוב.
לפני 19 שנים. 12 ביולי 2005 בשעה 2:06