וואו, הרבה תמיכה קיבלתי היום. איזה כיף...
בעוד כמה דקות אני מתחיל את דרכי למילואים, צריך לצאת לפנות בוקר כדי להגיע בשעה הנקובה.
בערב החלטתי ללכת להופעה, לשנות אווירה, אולי לצאת מהבעעע שתקף אותי. זה אפילו קצת הצליח (קצת...).
כתבתי היום מלא. חלק שרבוטים חסרי משמעות שנכתבו כי לא נמצאו המילים לדברים אחרים וחלק קטעים כבדים ובעלי משמעות כדוגמת הפוסט הקודם. בגלל שאני יוצא למילואים ואני לא אהיה כאן לפחות עד תחילת השבוע הבא, החלטתי לפרסם את הדברים שכתבתי לבלוג אבל לא הספקתי לפרסם (כי לא הייתי בבית).
לפעמים יש אנשים שאומרים לי שהם מכורים לבלוג שלי (תמיד מוזר לי לשמוע את זה..) , עכשיו יש להם אספקה להמון זמן כי החלטתי לפרסם את כל הקטעים בפוסט אחד, דבר שאני שונא בד"כ אבל הנסיבות לא מאפשרות אחרת....
***************************************************
יצא לי לחשוב הרבה היום, יצא לי לעשות קצת סדר במחשבות (קצת..) ומה שהבנתי זה שאני צריך לעשות עוד קצת סדר במחשבות. כרגע הכל נראה כ"כ גדול.. נראה כאילו זה מצב מסובך שאי אפשר לצאת ממנו, אבל ברור לי שלאחר שאפריד את כל הבעיות אחת מהשנייה יהיה לי יותר קל לטפל בהן. בדיוק כמו משל הספגטי: נסה לשבור חבילת ספגטי וזה יהיה קשה, אבל אם תפריד את מקלות הספגטי אחד מהשני אז לא תהיה בעיה לשבור את הספגטי הבודד והחלש.
אני חושב שהרבה יותר קשה להתמודד עם צרות בצרורות מאשר עם צרות נפרדות.
*******************************************************
דבר נוסף שהבנתי היום.
אני צריך ללמוד לענות לאנשים יפה יותר כשהם מתקשרים בזמן לא נוח.
התקשרה אלי היום אחת מתוקה כדי לעודד אותי, דאגה..
מכיוון שהייתי עם אנשים אחרים אז מהר מאוד סיימתי איתה את השיחה ובמחשבה לאחור לא עשיתי את זה בצורה הכי יפה שהייתי מסוגל. זה קורה לי הרבה. אני צריך להתחיל להיות נחמד לאנשים גם אם הם מתקשרים בזמן לא נוח.
*******************************************************
אני שונא את העובדה שאני מתגעגע לאקסית שלי – הלוואי והייתי יכול להפסיק עם זה.
*******************************************************
אני שונא שבכל הקשרים האחרונים שלי אני נותן המון, ולא מקבל יותר מידי בתמורה. או שאני נותן את ההמון שיש לי לתת ובצד השני לא ממש רואים או מרגישים את זה. זה ממש דפוק!
*******************************************************
הלוואי שהיה לי בלוג יותר שמח.
זה הורג אותי שיש לי יותר פוסטים קודרים ממאושרים.
יש משהו רקוב בממלכת דניומרק.. רקוב ...
*******************************************************
לפני כמה ימים פניתי למישהי מהאתר, בערך בת 40, לא משנה מה כינויה.
שאלתי אותה לגבי משהו שרשמה בפורום. שאלת הבהרה פשוטה.
כשקיבלתי את תשובתה נדהמתי לקרוא:
" שלום.
אינני נוהגת לשוחח עם בני 23 משום שהפערים כל כך גדולים, שאין סיכוי להבנה.
כל טוב."
ואני אומר: what the fuck ??!
תגובתי הייתה כנה וחדה, למרות שהשתדלתי לא לפגוע.
אחרי הכל, אין הבור אשם בבורותו.
******************************************************
בימים האחרונים גיליתי שיש לי בעיה קשה בדרך בה אני מביע אהבה.
מסתבר שאני לא יודע להפגין אהבה,
מסתבר שמה שנראה לי שאמור להיות חשוב, הוא לאו דווקא חשוב לאחרות.
גיליתי גם שהדברים שבעיני נראים מינורים הם חשובים מאוד לאחרות.
אני אצטרך לחשוב הרבה על העניין הזה כי זה לא פשוט. היום הבנתי ששתי מערכות היחסים (הרציניות) האחרונות שלי נהרסו בדיוק בגלל זה... בגללי... בגלל שאני לא יודע להראות אהבה...
אני אהיה חייב לבחון את העניין לעומק ולהחליט מה הלאה.
*****************************************************
מתכון לאחלה קפה ש"המצאתי":
כפית נס קפה*
כפית שוקולית
כפית סוכר
חצי כוס מים רותחים, מערבבים טוב טוב שלא יישארו גושים של שוקו\קפה ומוסיפים חצי כוס חלב.
*בכלליות, לא תשמעו אותי אף פעם ממליץ על קפה של עלית. בעיקר לא על העלק טורקי שלהם אבל גם לא על הנס קפה. אז רצוי להתשמש בנס קפה אחר, ולא חסרים סוגים.
******************************************************
היום שמעתי שגילו קשר בין פלאפונים לבין סרטן במוח. אוי ואבוי לנו !!
******************************************************
אני אוהב אלכוהול.
הוא טעים לי..
הוא גורם לי לחשוב באופן יותר צלול,
פחות חד, אמנם, אבל יותר אמיתי.
אלכוהול זה גם האווירה שהוא יוצר.
קשה לי להסביר אותה במילים אבל כולם מכירים אותה.
בקבוק בירה, כוס וויסקי, שוט חזק...
מידי פעם להרגיש את המרירות המוכרת יורדת במורד הגרון,
להתחיל לרחף סנטימטר וחצי מעל הקרקע, חצי נמצא וחצי רחוק..
אחחח... כמה שאני אוהב אלכוהול !!
😄
******************************************************
אוףףף !! זה פשוט לא נראה לי הגיוני שאנשים לא מבינים. אני לא מצליח להעביר עד כמה אני אוהב, לא מצליח להעביר... אוףףף!!
מה נסגר עם כל הבנות האלה? אם אני אלחש להם "אני אוהב אותך" זה יהיה בשבילן הרבה יותר טוב מאשר אם אוריד להם את הירח. ואני? לדעתי זה הפוך. המילים הן כ"כ חסרות משמעות, כ"כ חיוורות לעומת המעשים, שלפעמים יכולים גם להיות קטנים וכמעט בלתי נראים ...
לא צריך הרבה בשביל להוציא מילים מהפה, אבל בשביל להשקיע או להקריב חייבים לאהוב באמת. מה כ"כ קשה??? מה זה החוסר ביטחון הזה? למה אם מילות האהבה לא נשמעות בתדירות גבוהה אז המשמעות היא שאני לא אוהב????!!
אני באמת חייב לחשוב על זה הרבה. לבדוק אם אני צריך לשנות משהו או שהבנות שהייתי איתן פשוט לא מבינות אותי כמו שצריך...
******************************************************
חמש בבוקר,
אני יוצא למילואים בעוד רבע שעה. צריך עדיין להכין תיק.
איך אני שונא להכין תיק.
אין דבר משעמם יותר מלהכין תיק, להביא מכנסיים וחולצות, תחתונים וגרביים, לא לשכוח כלי רחצה ומגבות...
זה כ"כ משעמם אותי...
חולה נפש?? אולי...
אני תמיד דוחה את זה לרגע האחרון. ועכשיו זה הרגע האחרון. אז אני זז לסדר תיק ויוצא.
רק טוב..
דניו.
לפני 19 שנים. 1 בספטמבר 2005 בשעה 2:06
