לפני 19 שנים. 17 בספטמבר 2005 בשעה 19:53
חם... מקיף אותי... שורף את כולי...
משמיע קולות שקטים שחותכים את הדממה...
אני שוקע אט אט, מתמסר לתחושה...
מכניס פנימה גם את ראשי, עכשיו אני עטוף מסך אטום.
איני שומע דבר, גם איני רואה. שום קול כבר אינו בוקע,
רק חם ושורף ומלטף. נעים לא נעים.
מקווה שאצליח להשאיר את ראשי מתחת למים עד שיחלוף הכאב.
מקווה שמהאמבט הזה אצא עם פחות כאב, עם פחות געגוע...
מקווה שיהיה פחות עצוב בפנים.
יוצא,
מתנגב.
מביט במראה...
חוזר פנימה לאמבט.