לפני 18 שנים. 14 במאי 2006 בשעה 4:15
איך שהזמן עובר
כאילו כלום
לא אמרנו
מחר למחר חובר
והנה אפילה
בקול,
בצעד הבוחר שלא לדעת....
אמרי במה שאזכר
כדי לראות
איך קרה,
איך ש קרה...
מחר, בעזרת השם,
נפתח לנו דף חדש
וכל מה שמתנשם
יסחוף אותי
ייקח אותך
ואין לנו אלא שם
לקרוא בו
את מה שנתרגש,
אהבתינו...
טל עוזב את התריסים
מבט ועניים מתפייסים
דמעה במורדות ריסים
והנה אפלה....
בקול,
בצד הבוחר שלא לדעת,
אמרי במה
ואזכר כדי לראות
איך קרה, איך ש קרה
[ מחר ב"ה / שלומי שבן ]