תמיד מצאתי אנשים כמתסכלים. לא הצלחתי להבין למה הם כל כך דו קוטביים, ואיך זה שהדבר שהם הכי יודעים לעשות זה להתלונן על זה אצל אנשים אחרים.
אני אתן דוגמא, ואפילו יהיה קל כאן להתחבר אליה.
הפרופילים כאן.
את כמות הפרופילים שלא כתוב בהם ״אני שונה״, או ״אני מיוחד/ת״, או ״אני אחר/ת״, לדעתי אפשר לספור על האצבעות. עכשיו מאוד ברור שכשכולם כל כך שונים, מתחיל לעלות השאלה האם באמת מישהו שונה. או יותר מזה, שונים ממה?
כל אחד מגדיר את עצמו שונה מהנורמה, אבל בסופו של דבר פועל על פיה ברוב המובנים של החיים שלו.
אם זה להתלבש/להשתין/לאכול עם סכין ומזלג, או אם זה להיות מנומס/להתחשב/לא להרביץ למישהו כי דוגרי לא עושים את זה.
עוד דוגמא, גם מפרופילים כאן, זה שכמעט לא ראיתי פרופיל שלא טרח לציין בגבולות שלו שקרנים/בוגדים. מה זה אומר בכלל? רק זה מעלה לי מספיק שאלות בשביל 5 עמודים.
בסופו של יום, אני חושב שאנשים קוראים את עצמם והסביבה קצת לא נכון. כולנו מורכבים מהרבה מאוד תכונות שהופכות אותנו לאנשים שאנחנו. אני חושב שאנשים לא מקישים מספיק מעצמם על אנשים אחרים, דבר שגורם לתחושה של ריחוק ואי הבנה. ורק כי את/ה לא הסכמתם לקבל את זה שלמרות לפעמים ההגיון שלנו סותר, אנחנו עדיין כולנו אנושיים.
ועכשיו אני מרגיש צורך לשנות את הפרופיל ואת השם של הבלוג ל״סתם עוד אחד״ 😅.
