בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פנטזיות של טראנסית ופטישים למיניהם

עקרונית, זה בלוג שאמור להיות על כל הדברים שמדליקים אותי. אתם מוזמנים להגיב ולהכיר אותי יותר טוב דרכו.
לפני 7 שנים. 22 באוקטובר 2017 בשעה 4:53

הגיוני לי עם זוגות מסויימים להיות שולטת.. האלה, השקטים, התמימים, שסתם סקרנים כלפי. מסתבר שזה רוב הזוגות. רוצים את החוייה הראשונה שלהם. לא יודעים מה לצפות. איך אני מתה "להתעלל" בזוג כזה. להגיד להם מה אני רוצה שיקרה. מי לא נוגע מי, מי כן, מי צופה, מי לא.. חסר להם שהם ינסו להוריד לי את הבגדים. אצלי כל הכוח. "תפתח את הרוכסן של המכנסיים שלך.. אני רוצה לראות אותך נוגע בו בזמן שאני מנשקת אותה...".. לתפוס אותה בשיער ולמשוך אותו אחורה. להרגיש את הכוח שיש לי עלייה. היא נולדה בחורה. מסכנה.  אין לה סיכוי עלי. אני אמשוך לה את הראש אחורה ואלקק לה את  הצוואר. היא תהיה חסרת אונים. והוא... הוא עוד רק אגע בעצמו. לא נתתי לא רשות לעשות משהו אחר עוד. רגע, "עזוב את הזין שלך... דיי. תן לא לעמוד ככה. לרטוט מרוב התרגשות"... איך בא לי לתפוס אותה בשעיר ולדחוף את הפנים שלה לאיבר שלו. אבל לא, היא אישתו, זה לא בן אדם זר. עם זרג של בן אדם זר זה יותר מרגש. אני ה "זרה" פה בעניין. אולי אני אתפוס אותו בשיער... רגע, הוא קירח, מבוגר ולא כזה יפה. נראה קצת כמו סבא כזה. איך הוא מצא אישה כזאת כוסית? ... טוב.. מה עושים? נותנים פקודה. "את... תעלי עלי. אתה, תרד לי".. להיות בשליטה. כמה זה טוב.

Arminius​(נשלט) - פעם ראשונה שיצא לי לקרוא את בלוג שלך. כתיבה נהדרת, נראה לי אני אעקוב.
לפני 7 שנים
blackcouple​(מתחלף) - מדהימה ומסקרנת.. מרשה לעקוב?
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י