|
|
|
אשתי באה עם אריזה שהיא לא מצליחה לפתוח. ומה יותר גבר מלפתוח משהו שאשתך לא הצליחה? (לא, לא ככה. ראש כחול, כולכם)
וניסיתי לקרוע, בחיי שניסיתי. וכבר הרגשתי מסורס.
ואז הבנתי שזה האנגלית, לא הגבריות. כתוב: לדמוע כאן.
בכיתי כמו תינוק. אבל בכי גברי
הקעקוע ממשיך.
בדרך חלקתי עם המקעקע שלי (שהוא גם חבר) שיש רגעים שעומד לי מהכאב והמחט וכאלה. קיבל את זה ממש יפה, איש מקסים שכמותו.
השחור המלא כאב,ממש. כשחזרתי לאדון, רציתי שהוא יכאיב לי יותר.
תודה, אדוני
שלב שני של השרוול שלי.הוספנו את escher לטום אוף פינלנד.
נ. ב. האדון עף על הכלבים. טעם משובח באומנות יש לאדון
לכל מי שחושב שהעולם מקבל כבר את קיומם של גייז והכל טוב, ולא צריך מצעדים והפגנות.
לכל מי שחושב שאין צורך בפונדקאות לגייז, כי אפשר לאמץ או פונדקאות בעולם, אז הנה מה יכול לקרות כשהמדינה שלך לא דואגת לך.
לכל מי שמעניין אותו בכלל, כמובן
התחלה של שרוול מגניב על בסיס ציור של Tom of Finland
שנים לפני שגייז ודראג היו נושאים לגיטימיים ואפילו פופולריים בתרבות שלנו, דווקא הרומנטיקן הגברי הצרפתי הלך וכתב וביצע את השיר הנפלא הזה
זה מה שאני מדמיין:
אני אוהב את המשפחה שלי
אני אוהב את המשפחה שלי
אני אוהב את המשפחה שלי
אני אוהב את המשפחה שלי
אם אומרים את זה מספיק פעמים, עד ראש השנה הבא אתה אפילו מאמין בזה
דרקן: שלום כלוב יקר. רציתי לשאול איזה יום היום.
א': למה אין פיסוק נכון בשאלה? זה זלזול ועצלנות!
ב': השאלה מיותרת לחלוטין. למה לא שאלת מישהו ברחוב??
ג': זה לא הפורום הנכון לשאלה שלך.
ד': א', מה אתה רוצה ממנו? לא בא לך על תענה! די לביקורת!
.
.
עמוד 5:
מ': אני מתנגד לרעיון שצריך לכבול אותנו לקונספט הארכאי של ימים.
.
.
עמוד 11:
קל"ג: חמישי
.
.
עמוד 17:
תרפ"ט: מה זה בכלל הניק הזה דרקן? אינפנטיל!
*גילוי נאות: הפוסל, במומו פוסל.
** נכתב בהשראת האדון **
לגדול בקריות זה לא קל. אבל לפחות יוצאים עם סיפורים טובים. אז הנה
מספר אירועי שפה מביכים.
שיחה ראשונה:
צד א': "אל תפחדי מעוד שקית מים. ברק לא פוגע באותו מקום פעמיים"
פרחה קרייתית: "מי זה ברק?"
(אם לא הבנתם, זה בסדר. לא צריכות להיות לכם שום דאגות)
שיחה שנייה:
פרחה קרייתית: "ראיתם ת'אזמנה לערב שוקולד במועדון הקרים"?
עבדכם הנאמן: "כן, כן, כניסה חינם למי שבא בחוּם"
פרחה קרייתית: "ואי, מזל דיברתי איתך. לא ידעתי איך אנ'לובשת חוֹם"
(תכלס, אשמתם שלא ניקדו. לאיזה רמת לקוחות הם מצפים בקריות??)
שיחה שלוש:
פרחה קרייתית: "תאגיד, זה נכון ת'אומו"?
עבדכם הנאמן: "כן"
פרחה קרייתית: "ותגיד, ת'מצוי"?
עבדכם: "מוצהר"?
פרחה: "כן, אמילה אזאת"
(עבדכם, אגב, משתייך לזן נדיר במיוחד של גיי פוליאמורי נשוי לאישה, ואינו אומו מצוי)
שיחה ארבע:
פרחה קרייתית: "אני מזה אינטִילִיגנֶטית, יצא לי 70 בביאולוגיה"
עבדכם הנאמן: "אומרים אינטֶליגֶנטית"
פרחה:"מה פיתום? אינטִילִיגנֶטית, זה בא מאינטִילִיגנֶציה"
(טוב, צודקת. עם היגיון כזה אי אפשר להתווכח)
מסקנות ועצות לשיחה עם פרחה:
א. פתגמים אאוט, מזג אוויר אין
ב. לפרחה הקרייתית, שום דבר לא ברור מאליו. למעשה, הרוב לא ברור, נקודה.
ג. א=א, ה=א, א=ה. ועוד
ד. גוף שני יחיד - תָ' לזכר (תָ'אומו) תְ' לנקבה (תְ'לסבית)
ד. במקרים רבים יש להוסיף א' כמו "תאגיד" או "ביאולוגיה". מנגד, יש להשמיט א'
ממקומות שאינם נוחים, כמו "פיתום" (פתאום ורעמסס. סבתא, לעולם לא אשכח אותך)
ומסקנה סופית - מה לא עושים כשיש למישהי יומולדת?
(הולך להוציא את הבלוג שלה מרשימת הנעקבים! עכשיו שתסנג'ר אותי!)
