במצעד הגאווה הלכתי בלי חולצה. איזו טעות (ולא רק כי אני אשכנזי מת ונשרפו לי הכתפיים. שכחתי לרגע שאני השגריר הרשמי של קהילת הגייז. עכשיו סטרייטים יחשבו שלכל ההומואים יש פירסינג וקעקועים והם כבר ממש לא עם קוביות בבטן. שכחתי שאני השגריר.
אני חי חיים קצת יוצאי דופן (טוב, הרבה), מלאים באושר. וזה טוב, כי ככה הסטרייטים ידעו שגייז הם אנשים בריאים וטובים. כי אני השגריר.
בכל רגע ורגע עלי לשקול כל נאד שאני תוקע (במיוחד אחרי סקס), כי אני השגריר.
רק שמישהו שכח לשלוח לי את המשכורת. כנראה שאני שגריר של מניאקים.
או שאף אדם אחד פרטי הוא לא נציג הקהילה בה הוא חי. אפילו אם נבחר כנציג, חייו הפרטיים והתנהלותו האישית אינם מייצגים את הקהילה שלו,רק אותו.
אז לא כל דבר אידיוטי שאיזה אוכל בתחת אחד עשה מעיד על הקהילה. די כבר לקחת ארועים בודדים, אנשים בודדים, ולהכליל מהם. מיצינו.
בקיצור, התפטרתי. קהילת הבדסמ אולי מחפשת שגריר? יש לי ניסיון רלוונטי
