בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שושנה אדומה

פורקת מהלב
אחרי תקופה ארוכה ( 191 ) שלא כתבתי.
אחרי שחשבתי שמיציתי.
שנגמר.
שהצורך שלי להוציא את הכאב החוצה כבר לא קיים.
שקיבלתי את התשובות שרציתי.

מסתבר שזה לא ממש ככה.

ממש לא.
לפני 19 שנים. 10 בנובמבר 2005 בשעה 21:36

יש לו חלק בזה.
מגיע לו לדעת את החדשות הטובות.
הענין הוא שהוא יקבל אותן...
לא יודעת אם אני מסוגלת לכתוב לו, או לצלצל אליו כדי לספר לו.
אני לא רוצה לדבר איתו.
הכל עדיין כואב לי (למרות שעוד מעט כבר שנה מאז שאנחנו לא יחד (רשמית) ).
אני לא רוצה שהוא ידבר איתה עלי (ואני יודעת שזה בדיוק מה שיקרה)

אבל מגיע לו לדעת. יש לו חלק לא קטן בזה. הוא דחף אותי, האמין בי כשאני לא האמנתי בעצמי. לא מגיע לו לדעת ?

חבר טוב אמר לי שאני צריכה להניח לו.
פשוט להניח לו.
אני לא רוצה אותו, אבל לו אני במקומו, הייתי נעלבת ונפגעת מאוד אם לא היה מודיע לי על כזה דבר.

נו טוב.
אני אלך לישון.
מחר יום גדול.

נתמודד עם זה בפעם אחרת.

לילה טוב.

dr jekyll and MASTER hyde{♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦} - לילה טוב
לפני 19 שנים
redrose - אכן היה לילה טוב והבוקר שלמחרת נפלא.
תודה.
לפני 19 שנים
Yosefus​(שולט) - ואולי את מנסה להחליט מה נכון לעשות בראייתך, כאשר מה שיקבע עבורו זה ראייתו שלו ?
לפני 19 שנים
redrose - יש משהו בדבריך.
תודה.
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י