חזרתי הביתה מוקדם, לא קורה הרבה אבל הסתדר דווקא ביום שאת בחופש, אז איך שנכנסתי אני רואה אותך על הספה, ניגש להגיד שלום ולאחר הנשיקה מקבל סטירה, שנינו יודעים שזו אחת הדרכים שלך להכניס אותי לדמות של חווי.
אני קופא לכמה שניות ואז מודה לך.
- תחזור אתה מוכן. אומרת לי עם חיוך סוטה.
- כן המורה, עונה לך והולך להתקלח, לנעול את עצמי וחוזר לסלון נעול, ומגיש לך ביחד אחת את המפתח וביד השניה את הקולר.
עבר הרבה זמן מאז שנכנסנו לדמות, השגרה, קצת עומס וקצת מהחיים הפריעו.
- כל הכבוד חווי, עונה לי תוך כדי שאת שמה עליי את הקולר.
- רד. ואני ישר יודע לרדת על 4 שתניחי עליי את הרגליים.
ככה עובר עוד פרק מהסדרה שתוך כדי את מקרבת לי לפה את הרגל שאנשק וממשיכה לראות.
- תכין לי קפה. אומרת לי בקול רגוע ואני ישר קם ומבצע, חוזר ומגיש לך לשולחן ליד הספה.
- תגיד, אולי נסע היום לקנות את החולצה שרצית?
- אפשר, עונה לך וחוטף סטירה.
- אפשר מה?
- אפשר המורה.
- יופי, אז יאללה, נצא. נוסעים לקניון הקרוב, בפעם הראשונה אחרי כמה חודשים שאני יוצא מהבית נעול שזה לא למסיבה.
- איך אתה? שואלת בדאגה וחיוך.
- בסדר המורה, קצת מח פירה, אבל בסדר.
- יופי, אגב, קבעתי אם רוני אחרי הקניות, אז כשנחזור צריך לסדר.
- רוני?! היא יודעת??
- חווי?
סליחה המורה, אבל היא יודעת?
- לא לפרטי פרטים, אבל היא יודעת שאתה תשרת אותנו, אמרת לי בחיוך.
- איכשהו דיברנו על המסיבה האחרונה ומשם התגלגלה השיחה, היא דווקא נשמעה די מסוקרנת, לא חשבתי שיפריע לך
- לאלא, לא מפריע, פשוט, הופתעתי המורה.
- אז יופי, כי קבענו לסרט ונצטרך אותך שם חווי.
- כן המורה.