צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Me myself and I

חלקיקים ממני
לפני שנה. 11 ביוני 2023 בשעה 10:52

שאני מתעוררת בבוקר אני חולמת אחרת ואז

המציאות מכה

מכה בלי הפסקה ולא מפסיקה לתת אותותיה

ההבדל בין החלום למציאות הוא חלום

החלום שניסה לעוף הוא עיגן אותה לקרקע עם יתדות חזקות שלא הותירו לה מקום לזוע

היא חנוקה וכל בוקר הלב שלה כאילו נכבל בשלשלאות

הוא חנוק והוא פעור וכאילו השלשלאות משמשות כפלסטר שלא ישתחרר שלא יתפרק וישבר

אך היא רוצה להשתחרר מצורתה הגשמית והרוחנית היא אינה רוצה להיות

Sis to insis  היא רוצה לחדול מלהיות ממש כחברה שהתירה קשריה 

היא רוצה להשתחרר מהעולם , להשתחרר מהכאב להשתחרר מהדאגות שאינן פוסקות

דאגות שלא נוטשות אותה היא מקיצה בזיעה קרה מהחלומות שהיו וכבר נגוזו

היא כבר לא רואה מעבר היא כבר לא רוצה

היא כבר לא הילדה שהאמינה בטוב , היא מבינה כי האדם רע מיסודו

הוא לא למד ואינו מעריך וככלות הכל כמה שתעשי יותר תקבלי פחות

כמה שתרצי יותר ירצו פחות , כמה שתהיה טובה יותר יהיה רעים יותר

איבוד צלם אנוש אבל היא אינה מסתגלת, לרעות , לקשות , לחוסר הרגש, לחסימת הלב הקשור בשלשלאות הממאנות להשתחרר

והיא תש כוחה מלנסות להתיר את חבליה המשמשים כחבלי לידה והיא כמו תינוק אשר נכרך חבל הטבור סביב צווארו

היא מושכת עצמה למצולות מטה ורוצה להעלם, הרי למי שהכי חשוב היא נעלמת לא מליבה, מליבו

אך מה הוא עולם חסר לב ומה היא מציאות חסרת שמחה ומלאת שררה , כבוד , ממון, תאווה, תשוקה , חזירות וגרגרנות שאינה שובעת

והיא רק חלמה שיהיה טוב והיא רצתה להאמין שהיא תוכל שהיא תצליח להיות הסוהרת שתשחרר את ליבו

אך הוא נעול והוא סגור והוא חסר רגש , הערכה כבוד וקל וחומר אהבה

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י