לפני 4 שנים. 14 ביולי 2019 בשעה 16:47
משהו שקרה היום הזכיר לי אותך, זיכרון רחוק ועמוק
של ילדות, של תום, של רוגע, שלווה של משהו בתולי כמו חברות ילדות טהורה.
רגע שנקטע בפתאומיות, בו הכל עצר מלכת בפתע והשתנה.
הרגשות, התום שנקטע, האובדן אליו לא היית מוכן.
שגורמים לך להעריך את גודלה וחשיבותה של פרידה...
כנראה שחוסר היכולת שלי להיוותר עם שאלות פתוחות והחקרנות נובעים מהמקום שטרם הצלחתי להבין למה?
הספק תמיד יחלחל לגבי מותך הפתאומי...
עברו 11 שנים ואת נשארת בת 20 , מלאך יפה- כמו שמך...
שתדעי שאני חוגגת בשבילך כל יום את החיים ואת מה שיכלנו להיות אני ממשת גם עבורך
אני לא יכולה להעלות תמונה של עיני הברקת הבוהקות שלך שלא היה ניתן להסיר מהן את העיניים, אסתפק בשיר